אודות הישיבה

כך זה התחיל: תולדות כפר התימנים בסילוואן- והתחדשותו

בשנת תרמ"א (1881), פשטה השמועה בתימן כי רוטשילד "מלך היהודים" קנה אדמות בארץ ישראל, וכי הרשות נתונה מאת הסולטאן התורכי ליהודים לבוא וליישב את ארצם. יהודי תימן שמחו מאוד. שתי משפחות ראשונות יצאו מצנעא בסיון תרמ"א, וחמש משפחות נוספות לאחר תשעה באב, הן הגיעו ארצה בערב ראש השנה תרמ"ב. בחשוון תרמ"ב עלו ארצה כמאה וחמישים נפש ומאז לא פסקו שיירות העולים. בחשוון תרמ"ד (1884) הקים ר' ישראל דב פרומקין את "עזרת נידחים" חברה השוקמה בלונדון לתפארת משה ויהודית מונטיפיורי וחברו בה יהודים מא"י ומהתפוצה, מטרת החברה היתה "לעזור לאחינו העניים בדיור ובמציאת עבודה ולמנוע את נפילתם ביד המיסיון...", הראשונים שנעזרו בה היו עולי תימן. החברה נצרכה גם לתורמי קרקעות, ומבין כמה הצעות נתקבלה אדמתו של חכם בועז הבבלי במוהר"ר יהונתן מזרחי ס"ט, שמסר מחצית מששה עשר אלף האמות שהיו לו בצלע הר הזיתים לכולל הספרדים לבנות בתים לעולי תימן, כיוון שנאספו כספים וניתנה אדמה ניגשה החברה מייד לבנייה, ב-י בחשוון תרמ"ה הונחה אבן פינה לבניית שלושה בתים ובנר שני של חנוכה באותה שנה נחנכו שלושת הבתים האשונים בכפר השילוח. בשנת תרנ"א (1891) כבר עמדו בכפר השילוח 65 בתים של 'עזרת נידחים' בתים אלו הוקדשו כחוק לטובת עניי ירושלים היהודים, והיו לבתי הקדש. לאחר כמה שנים בבתי ההקדש התבססו אט אט משפחות עולי תימן, רכשו אדמות פרטיות והקימו במו ידם שכונה תימנית קסומה בת ארבעים וחמש בתים מדרום לבתי "עזרת נידחים" בה חיו ע"פ מסורת תימן חיים שקטים ושלבים ובדו קיום ויחסי שכנות מעולים עם שכניהם הערבים

כולל "יהושע אליהו":
עוגן ההתיישבות המתחדשת בכפר התימנים, הם אברכי הכולל השוכנים בבית המדרש הצופה אל הקודש. האברכים לומדים כאן תורה במשך רוב שעות היום, מסכתות סדר מועד, דף אחר דף בעיון ועד להלכה. אברכי הכולל נוסכים הרגשת בטחון, אמונה ותקווה במתיישבים ישנם הוצאות מיוחדות למקום התורה הזה הוצאות הנובעות מהמורכבות הביטחונית של המקום החשוב הזה.

התיישבות זו, היא בלב ליבו של המאבק על שלמותה של ירושלים. אל מול הקוראים בגלוי לאטום את בית יהונתן. עומדת ההתיישבות בעז הרוח ובגבורת חיים, בשמחה ובאמונה, להגן על ירושלים מפני הקמים על ישראל וארצו, בעת גאולתם. ומתקיים בנו "ניסיך שבכל יום" ממש.

X